#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עט. למסקנא כיצד יכל משה רבינו להשביע את ישראל, ומדוע השביעם על דעתי ועל דעת המקום? 	למסקנא יכל משה רבינו להשביעם שיקיימו איסור עבודת כוכבים ותורה כולה או שיקיימו שש מאות ושלש עשרה מצוות אלא משה רבינו נקט את האופן הקצר, ומה שהשביעם על דעת המקום הוא כדי שלא תהא הפרה לשבועתם.	נדרים כה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פ. למדנו במשנתנו ראה אותן אוכלים תאנים ואמר הרי עליכם קרבן ונמצאו אביו ואחיו והיו עמהם אחרים בש""א הן מותרים ומה שעמהם אסורים ובה""א אלו ואלו מותרים. לרבה ולרבא באיזה אופן מודים ובאיזה אופן חולקים ומה הטעם לפי' הר""ן? "	"לרבה אם אמר אילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר כולכם אסורים חוץ מאבא לכו""ע אין הנדר מתבטל, משום שאין כאן טעות בלשון שהרי אינו משנה הלשון ממה שאמר בתחילה, ואע""פ שמוציא אביו מן הכלל אין זה נדר שהותר מקצתו לפי שאביו לא נכנס מעולם במשמעות הנדר. לא נחלקו אלא באומר אילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר פלוני ופלוני אסורים ואבא מותר. ב""ש כרבנן דלית להו נדר שהותר מקצתו הותר כולו, וב""ה כר""ע דכיון דהכא איכא תרתי, שגם טעה בלשון שהרי אמר כולכם ואילו היה יודע היה אומר פלוני ופלוני וגם טעה בזה שנדר על אביו, אמרינן נדר שהותר מקצתו הותר כולו.<br>לרבא אם אמר אילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר פלוני ופלוני אסורין חוץ מאבא, כולם מותרים. ופי' הר""ן דס""ל לרבא דהיכא דאיכא תרתי ב""ש נמי מודו דהוה נדר שהותר מקצתו הותר כולו. לא נחלקו אלא באומר אילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר כולכם אסורים חוץ מאבא, ב""ש סברי לה כר""מ דאמר תפוס לשון ראשון וב""ה סברי לה כר' יוסי דאמר בגמר דבריו אדם נתפס. ופי' הר""ן שלב""ש עושים עיקר מתחילת דבורו וכיון שתחילת דיבורו מסכים עם מה שאמר בתחילת הנדר הרי זה כאילו לא הותר מקצתו של הנדר, אלא שאביו מותר מפני שאביו מעולם לא היה בכלל הנדר. ולב""ה עושים עיקר מגמר דבריו דהיינו מה שאמר חוץ מאבא, ונמצא שיש בנדר טעות וכיון שבטל מקצתו בטל כולו."	נדרים כה: - כו.		
